השפעת אבנית: הסוד המפתיע מאחורי נזילות מברזים וחיבורים

האויב הנסתר שמטפטף לכם את הכסף: איך האבנית הורסת לכם את הברזים (ומה אפשר לעשות בנדון!)

טפטוף קטן בברז?

קולות מוזרים מהניאגרה?

חיבור שמטפטף בעקשנות כאילו אין מחר?

לפני שאתם רצים להחליף הכל או קוראים לאינסטלטור בחצות…

יש סיכוי ענק, ממש ענק, שהאשם האמיתי מסתתר לו בפנים.

אשם לבנבן, קשוח, ויותר נפוץ משנדמה לכם.

קוראים לו אבנית.

ובשנייה שתבינו איך הוא עובד ואיפה הוא אוהב להסתתר…

תחסכו לעצמכם המון כסף, המון עצבים, והמון מים שמתבזבזים סתם.

מוכנים לצלול לעולם התחתון של הצנרת והברזים? עולם שבו גיר הופך לאויב הציבור מספר אחת?

בואו נתחיל.

האויב הלבן: מה לעזאזל זו אבנית ולמה היא דווקא אצלכם?

אוקיי, בואו נעשה סדר.

אבנית זה לא סתם לכלוך.

זה משקע מינרלי שנוצר כשמים עם ריכוז גבוה של סידן ומגנזיום מתחממים או מתאדים.

תחשבו על הקומקום החשמלי שלכם.

רואים את השכבה הלבנה הזו בתחתית? זו אבנית טהורה.

עכשיו תדמיינו את הדבר הזה… בתוך הברזים שלכם.

בתוך הצנרת.

על האטמים העדינים.

ישראל, אגב, בורכה במים "קשים" למדי בהרבה אזורים.

זה אומר שהאבנית היא לא עניין של "אם", אלא "מתי" ו"כמה".

איך האבנית הזו בדיוק עושה את הצרות?

האבנית היא כמו סרטן שקט לצנרת ולברזים שלנו.

היא מצטברת לאט לאט, שכבה על גבי שכבה, וגורמת לנזק בשלושה מישורים עיקריים:

  • התקשחות ושחיקה של גומי ואטמים:

    רוב הברזים והחיבורים מסתמכים על אטמי גומי או סיליקון כדי למנוע נזילות.

    אבנית שמצטברת סביבם או עליהם גורמת להם להתקשות, לאבד את הגמישות שלהם, ואפילו להיסדק.

    אטם יבש וקשה הוא הזמנה פתוחה לטפטוף קטן שיהפוך מהר לנזילה רצינית.

  • פגיעה בחלקים מתכתיים ותנועה:

    בברזים, למשל, יש מנגנונים פנימיים, ראשים קרמיים או גופי ויסות שעשויים ממתכת או קרמיקה.

    אבנית מצטברת על המשטחים הללו, מגבילה את התנועה החלקה, גורמת לשחיקה מוגברת, ואפילו יכולה לחסום חלקית מעברים של מים.

    ברז שהופך קשה לפתיחה או סגירה? כנראה שהאבנית חוגגת שם בפנים.

  • הצטברות וחסימה חלקית:

    במקרים קיצוניים, אבנית יכולה להצטבר בתוך צינורות דקים או חיבורים, להקטין את קוטר המעבר של המים, לגרום לירידה בלחץ הזרימה, וליצור לחץ מוגבר על נקודות חלשות במערכת.

    לחץ מוגבר + אטמים פגומים מאבנית = נזילה כמעט ודאית.

היכן האבנית אוהבת להתמקם? רמז: בכל מקום רטוב

בואו נהיה כנים, אם יש מים, יש פוטנציאל לאבנית.

אבל יש כמה נקודות חמות שהיא פשוט עפה עליהן:

  • ברזים (אגן, מטבח, מקלחת):

    הקורבנות הקלאסיים.

    במיוחד ברזים שמשתמשים בהם המון.

    מנגנוני פתיחה/סגירה, ראשי ברז נשלפים, ומחברים לצינורות – כולם בסכנה.

    ברז יחיד עם ידית אחת רגיש לאבנית בראש הקרמי.

    ברז עם שתי ידיות רגיש במנגנוני הויסות (פרפרים או גלובוס).

  • מנגנוני ניאגרה:

    השסתום שממלא את המים (מצוף) והשסתום שמרוקן אותם (מנגנון ההדחה) הם פלאי הנדסה עדינים למדי.

    אבנית יכולה לשבש את פעולתם, לגרום למילוי איטי, לשחרור מים קבוע לשירותים (הטפטוף המעצבן הזה שלא נגמר), או אפילו למנגנון שנתקע לגמרי.

  • חיבורי צנרת וברזים דמויי ברז כיבוי:

    נקודות חיבור בין צינורות, מחברים גמישים, ברזי "כיבוי" קטנים מתחת לכיור או מאחורי האסלה.

    האטמים וההברגות שם פגיעים במיוחד.

    נזילה איטית מחיבור כזה יכולה לעבור מתחת לרדאר המון זמן ולגרום נזק רציני לרכוש.

לא רק טפטוף: 5 סימנים שהאבנית עובדת עליכם (ואיך לזהות אותם!)

אל תחכו עד שיהיה לכם אגם קטן מתחת לכיור.

האבנית שולחת "אותות מצוקה" הרבה קודם.

תלמדו לזהות אותם ותוכלו להגיב בזמן.

  1. קשיחות בתנועת הידית/ברז:

    אם אתם צריכים להפעיל כוח כדי לפתוח או לסגור ברז, או אם הידית פחות חלקה מפעם – האבנית כנראה התחילה להצטבר על המנגנון הפנימי.

    זה כמו חלודה, אבל לבנה.

  2. ירידה בלחץ המים:

    פתאום הזרם מהברז נראה חלש יותר?

    יכול להיות שיש הצטברות אבנית בתוך המעברים הצרים של הברז או בתוך הצינור המוביל אליו.

  3. רעשים מוזרים:

    שריקות, זמזומים, או קולות "מלאים" מדי בזמן זרימת המים.

    לפעמים זה נגרם על ידי אבנית שמפריעה לזרימה החלקה של המים ויוצרת מערבולות או לחצים חריגים.

  4. סימנים לבנים או ירקרקים על גבי הברז/חיבור:

    אמנם זה לא פוגע ישירות במנגנון הפנימי,

    אבל סימני אבנית חיצוניים הם אינדיקציה ברורה לכך שהמים שלכם עשירים במינרלים,

    ומה שקורה בחוץ… קורה גם בפנים.

    לפעמים רואים גם סימנים ירקרקים שנובעים מקורוזיה על חלקי נחושת/פליז שנגרמת גם היא בחלקה בגלל המים הקשים.

  5. טפטוף לסירוגין או "זיעה" על החיבור:

    לא חייבת להיות נזילה קבועה כדי שיהיה בעיה.

    לפעמים זה מתחיל בטיפטוף מדי פעם,

    או פשוט רואים שהחיבור החיצוני נראה תמיד "מזיע" או לח –

    זה סימן כמעט ודאי שיש שם התחלה של נזילה, והאבנית כנראה חלק מהסיפור.

מחכים לנזילה גדולה? האבנית לא תרחם עליכם (וזה יעלה לכם ביוקר!)

כי למה לטפל בבעיה כשהיא קטנה,

אם אפשר לחכות שהיא תהפוך לקטסטרופה?

אני יודע, כולנו כאלה לפעמים.

אבל כשזה נוגע לאבנית ונזילות, הדחיינות עולה ביוקר. ממש ביוקר.

  • בזבוז מים מטורף:

    טיפטוף קטן נראה תמים?

    הוא יכול לבזבז עשרות ליטרים של מים ביום.

    מאות ואלפי ליטרים בחודש.

    תחשבו על זה בחשבון המים הבא…

  • חשבון מים נפוח:

    כמובן שכל הליטרים האבודים האלה מתורגמים ישירות לשקלים.

    האבנית לא רק הורסת לכם את הברזים,

    היא גם שודדת לכם את הארנק, טיפה אחר טיפה.

  • נזקי רטיבות ועובש:

    נזילה קטנה או גדולה שלא מטופלת יכולה לגרום לרטיבות בקירות, ברצפות, או בארונות.

    רטיבות כזו היא מתכון בטוח לעובש.

    לא רק שזה מכוער ומסריח,

    זה גם פוגע בבריאות (בעיות נשימה, אלרגיות).

    ותיקון נזקי רטיבות הרבה יותר יקר ומסובך מתיקון ברז דולף.

  • קיצור חיי הברז/מנגנון:

    ברז שמלא באבנית יעבוד פחות טוב,

    ויתקלקל מהר יותר.

    במקום להחליף אטם קטן,

    תצטרכו להחליף את כל הברז או מנגנון הניאגרה.

סודות המניעה: איך לא לתת לאבנית לנצח (בלי להוציא אלפי שקלים)

החדשות הטובות? לא חייבים להיות קורבן של האבנית.

קצת מודעות וקצת פעולה יכולים לעשות פלאים.

בואו נדבר על מניעה:

ניקיון יזום: החבר הכי טוב שלכם זה חומץ (כן, ההוא לסלט)

חומץ ביתי (חומצה אצטית בריכוז 5%) הוא אויב מושבע של האבנית.

הוא ממיס אותה ביעילות.

אפשר לנקות איתו את פתחי הברזים (אפילו לקשור שקית קטנה עם חומץ על ראש הברז שיהיה שקוע בנוזל).

אפשר לנקות איתו את פתחי הטוש.

אפשר לשטוף איתו מדי פעם את מיכל ההדחה של הניאגרה (לכבות את הברז הקטן שממלא, לרוקן את המים, לשפוך ליטר חומץ, לחכות שעה-שעתיים, לפתוח את הברז הקטן ולשטוף כמה פעמים).

יש גם חומרים מסחריים ייעודיים להסרת אבנית, רק תוודאו שהם מתאימים לסוג החומר של הברז/משטח שאתם מנקים.

ותמיד תמיד תמיד…

עקבו אחרי הוראות הבטיחות.

מסננים ומרככים: כשאתם רוצים לעלות ליגה

למי שרוצה פתרון מערכתי יותר,

יש אופציות של מסנני מים (שעוזרים גם עם אבנית, אבל לא רק) או אפילו מרככי מים.

מרכך מים מחליף את יוני הסידן והמגנזיום ביוני נתרן (מלח), וככה למעשה מונע את היווצרות האבנית.

זה פתרון יקר יותר, דורש תחזוקה, אבל יעיל במיוחד במקומות עם מים קשים במיוחד.

שווה להתייעץ עם מומחה לפני התקנה כזו.

בחירת אביזרים חכמה: עתיד ללא אבנית? כמעט.

כשאתם קונים ברזים או מנגנוני ניאגרה חדשים,

שווה לשים לב אם הם עשויים מחומרים או כוללים טכנולוגיות שפחות צוברות אבנית.

יש ברזים עם פתחי סיליקון גמישים בראש הברז שקל לנקות אבנית מהם.

יש מנגנונים פנימיים שעוצבו תוך מחשבה על מניעת הצטברות אבנית.

תשאלו את המוכר, תקראו את המפרט.

הנזילה שם? בואו נתקן! מדריך הישרדות למתקן החובב (והיכן לא להתעסק)

טפטוף התחיל למרות הכל? אל ייאוש.

הרבה נזילות שנגרמות מאבנית ניתנות לתיקון עצמי.

עם קצת סבלנות, כלים נכונים, והבנה של מה שקורה בפנים.

שלב 1: כיבוי המים (דבר ראשון, לפני הכל!)

זה נשמע מובן מאליו, אבל הייתי בהמון בתים…

סגרו את הברז הראשי שמגיע לברז הדולף.

לרוב יש ברז קטן (דמוי ברז כיבוי) מתחת לכיור או ליד האסלה.

אם אין, או שאינו עובד, תצטרכו לסגור את הברז הראשי של הבית.

פתחו את הברז שדולף כדי לוודא שכל המים התרוקנו מהצנרת.

ודאו שוב שאין זרימה.

שלב 2: פירוק עדין ומדויק (לא בכוח!)

כל ברז בנוי אחרת.

לרוב תצטרכו מברג (שטוח או פיליפס), מפתח שוודי או פלייר.

לברזים עם ידית אחת לרוב יש בורג קטן מתחת לכיסוי פלסטיק קטן (לפעמים בצבע כחול/אדום) על הידית עצמה.

בברזים עם שתי ידיות, לרוב תצטרכו להסיר את הכיסויים העליונים של הידיות.

פרקו בעדינות.

שימו לב איזה חלקים יצאו ובאיזה סדר!

צלמו את השלבים עם הטלפון אם אתם לא בטוחים שתזכרו איך להחזיר הכל.

אספו את כל החלקים הקטנים (ברגים, אטמים) לקופסה קטנה או כוס כדי שלא ילכו לאיבוד.

שלב 3: איתור האשם וניקוי יסודי

ברגע שהגעתם לחלקים הפנימיים של הברז (ראש קרמי, מנגנון ויסות, אטמים),

חפשו סימני אבנית.

לרוב תראו אותה כמשקע לבן/צהבהב/ירקרק.

חפשו גם אטמים שנראים יבשים, סדוקים, מעוותים, או התכווצו.

אפילו שריטה קטנה על ראש קרמי יכולה לגרום לנזילה.

השרו את חלקי המתכת והפלסטיק העמידים (לא גומי!) בחומץ למשך שעה-שעתיים.

נקו את האבנית המומסת עם מברשת שיניים ישנה.

שטפו היטב במים.

שלב 4: החלפת חלקים פגומים (הכי חשוב!)

ניקוי לבד לא תמיד מספיק, במיוחד אם האטמים או המנגנון הפנימי ניזוקו כבר.

החליפו את האטמים הפגומים באטמים חדשים.

קחו את האטם הישן לחנות לחומרי בניין/אינסטלציה כדי לוודא שאתם קונים בדיוק את אותו גודל וסוג.

בברזים מודרניים יותר, לעיתים כל "הלב" של הברז הוא ראש קרמי או מנגנון ויסות שיוצא כיחידה אחת.

אם יש שם נזק או הצטברות אבנית משמעותית שלא יורדת,

יתכן שתצטרכו להחליף את כל המנגנון הזה.

שוב, קחו את החלק הישן לחנות כדי למצוא תחליף תואם.

שלב 5: הרכבה מחדש (בסדר הפוך!)

החזירו את כל החלקים בדיוק בסדר הפוך שפירקתם אותם.

ודאו שכל האטמים יושבים במקום הנכון.

טיפ מקצועי קטן:

לפעמים מריחה קלה של גריז סיליקון מיוחד לאינסטלציה (שקוף, לא רעיל) על האטמים יכולה לעזור לאיטום ולמנוע הידבקות עתידית של אבנית.

אל תהדקו את הברגים או האומים בכוח מוגזם!

הידוק יתר יכול לשבור חלקים או לעוות אטמים ולגרום לנזילה *חדשה*.

הדקו עד שזה יושב יציב, לא יותר.

מתי לקרוא למקצוען? (כי לא חייבים לעשות הכל לבד)

אם פירקתם וגיליתם שהנזק גדול מדי,

אם אתם לא מצליחים להבין איך לפרק או להרכיב,

אם אתם חוששים לגרום נזק גדול יותר,

או אם התיקון העצמי לא פתר את הבעיה –

זה הזמן להרים טלפון לאינסטלטור מקצועי.

לפעמים שווה לשלם קצת כדי שהעבודה תתבצע כמו שצריך ותחזיק מעמד.

שאלות ששואלים אותי (ואתם כנראה מתביישים לשאול):

הנה כמה נקודות שכדאי לחדד:

ש: האם כל סוגי המים בישראל גורמים לאבנית?

ת: ברוב האזורים בישראל המים נחשבים קשים בדרגה זו או אחרת, ולכן פוטנציאל האבנית קיים.

יש הבדלים בין אזורים שונים בארץ, תלוי במקור המים.

ש: כמה זמן לוקח לאבנית לגרום לנזילה?

ת: אין לזה תשובה חד משמעית.

זה תלוי בקשיות המים, בתדירות השימוש בברז, ובאיכות הברז והאטמים שלו.

זה יכול לקחת כמה חודשים בודדים או כמה שנים טובות.

זו עוד סיבה להיות ערניים לסימנים המוקדמים.

ש: האם חומץ לא הורס אטמי גומי?

ת: חשיפה ממושכת מאוד של אטמי גומי מסוימים לחומץ בריכוז גבוה עלולה לפגוע בהם.

אבל לניקוי נקודתי של אבנית שצברה עליהם או מסביבם, או השריה קצרה של חלקי פלסטיק/מתכת (תוך הוצאת האטמים קודם), זה בטוח ויעיל.

חשוב לשטוף היטב אחרי הניקוי.

ש: ניקיתי את האבנית, אבל הנזילה ממשיכה. מה עכשיו?

ת: כנראה שהאטם או המנגנון הפנימי כבר ניזוקו באופן בלתי הפיך מהאבנית או משחיקה אחרת.

ניקוי לבד לא יתקן חלק בלוי.

תצטרכו להחליף את החלק הספציפי שדולף ממנו (לרוב האטם או הראש הקרמי/מנגנון). חזרו לשלב 4 במדריך התיקון.

ש: האם יש הבדל בין ברז יקר לזול מבחינת אבנית?

ת: לרוב כן.

ברזים איכותיים יותר משתמשים בחומרים עמידים יותר (פליז כבד, ראשי קרמיקה איכותיים) ובאטמים עמידים יותר.

העיצוב הפנימי שלהם גם עשוי להיות כזה שמקטין הצטברות אבנית.

ברז זול יכול לצבור אבנית ולהינזק מהר יותר.

ש: האם מים חמים גורמים ליותר אבנית ממים קרים?

ת: כן, בהחלט.

החימום גורם למינרלים (סידן ומגנזיום) לשקוע מתוך המים ולהפוך לאבנית בצורה יעילה יותר.

לכן גופי חימום, קומקומים, וברזים שמשמשים למים חמים צוברים אבנית מהר יותר.

אז מה למדנו היום? הפינאלה הגדול!

עולם התיקונים, במיוחד כשמדובר בנזילות,

יכול להרגיש לפעמים כמו כאוס מוחלט.

אבל כמו שראינו היום,

הרבה פעמים האשם המרכזי הוא לא מורכב כל כך.

זו פשוט האבנית, השכנה המינרלית שהגיעה להישאר.

להבין איך אבנית פועלת ואיפה היא מתמקדת,

לזהות את הסימנים המוקדמים,

ולדעת איך לנקות אותה או להחליף חלקים פגומים שנגרמו בגללה –

אלה כלים קריטיים.

כלים שיעזרו לכם:

  • לחסוך כסף:

    פחות מים מבוזבזים, פחות חשבונות מים מנופחים, פחות קריאות דחופות לאינסטלטור.

  • לשמור על הבית:

    למנוע נזקי רטיבות ועובש.

  • להאריך חיי הברזים:

    אביזרים מטופלים פשוט מחזיקים יותר זמן.

  • להרגיש מסוגלות:

    כי אין כמו הסיפוק בלפתור בעיה בעצמך!

אז בפעם הבאה שאתם רואים טיפטוף קטן או מרגישים שהברז לא "הוא עצמו"…

חישבו אבנית.

ותזכרו שיש לכם עכשיו את הידע להתמודד איתה.

בהצלחה!

Similar Posts

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *