צינור ניקוז למזגן עילי חובה נפרדת או אפשר לחבר יחד?
צינור לכל מזגן? האמת שלא מספרים לכם (עד עכשיו)
אוקיי, בואו נדבר תכלס. יש לכם מזגן בבית. אולי שניים. אולי עשרה, אם אתם ממש אוהבים קור או סתם גרים בארמון. המזגן הזה, בזמן שהוא מקרר לכם את החיים בקיץ הישראלי הבלתי נסבל, עושה עוד משהו קטן וחמוד: הוא מייצר מים. לא, לא בקבוק מי עדן חינם, אלא טונה של עיבוי. נוזל שחייב למצוא את דרכו החוצה. עכשיו, השאלה הגדולה, זו שמרחפת באוויר כמו ריח טחב אחרי נזילה קטנה (רמז עבה!), היא האם כל יחידת קירור בבית שלכם צריכה צינור ניקוז משלה, כזה שיוצא יפה ומנומס החוצה, או שאפשר, נו, לחסוך קצת בצינורות ולחבר כמה מזגנים יחד? אם אי פעם התלבטתם בשאלה הזו, או שמישהו הציע לכם "פתרון יצירתי" כזה, אתם חייבים, פשוט חייבים, להישאר איתי. הולכים לצלול לעומק הביוב… סליחה, הניקוז, ולגלות למה ה"קיצור דרך" הזה הוא בדרך כלל מתכון לאסון קטן, גדול, או פשוט מסריח. נבין פעם אחת ולתמיד את כל הדקויות, הסיכונים, וגם, אולי, אולי, מתי כן אפשר טיפה לחרוג (אבל אל תבנו על זה יותר מדי). בסוף המאמר הזה, אתם תהיו מומחים קטנים לניקוז מזגנים, חסינים בפני הצעות מפוקפקות ותדעו בדיוק מה לדרוש מהמתקין שלכם. מוכנים לצלול?
למה לעזאזל המזגן שלי מייצר מים? הרי הוא לא מקרר לי שתייה!
קודם כל, בואו נסגור את הפינה הזו. המזגן לא קוסם. הוא גם לא דוד אגרן ששומר כל טיפה. המים האלה שמתנקזים החוצה הם תוצאה ישירה של תהליך הקירור. אוויר חם ולח נכנס ליחידה הפנימית של המזגן. שם הוא פוגש משטח קר מאוד – סוללת המאייד. כשזה קורה, קורה בדיוק מה שקורה לבקבוק מים קרים שאתם מוציאים מהמקרר ביום קיץ חם: נוצר עיבוי. האדים באוויר, המים שמסתובבים שם להם בכיף, מתעבים והופכים לנוזל על המשטח הקר.
המדע מאחורי הטפטוף המרגיז (אבל הנחוץ)
זה פיזיקה פשוטה, באמת. האוויר תמיד מכיל כמות מסוימת של אדי מים. ככל שהאוויר חם יותר, הוא מסוגל להכיל יותר אדי מים. זה נקרא "לחות יחסית". המזגן לוקח את האוויר הזה, מעביר אותו דרך סוללה קרה, ומקרר אותו במהירות. כשמקררים אוויר, היכולת שלו להכיל אדי מים יורדת. הנקודה שבה האוויר הופך רווי ומתחיל "להקיא" את עודפי המים נקראת "נקודת הטל". והיחידה הפנימית של המזגן? היא בדרך כלל הרבה מתחת לנקודת הטל של האוויר שנכנס אליה. אז, כל המים האלה חייבים לאסוף את עצמם ולזרום לאנשהו. בשביל זה יש מגש ניקוז מתחת לסוללה, וממנו – ניחשתם נכון – צינור ניקוז. המים האלה הם לא פסולת, הם פשוט תוצר לוואי הכרחי של קירור וייבוש האוויר בבית.
הקיצור הנורא: למה לחבר שני מזגנים לצינור אחד זה בדרך כלל רעיון גרוע במיוחד?
אוקיי, הגענו לבטן הרכה של הנושא. הרעיון לחבר כמה מזגנים לאותו צינור ניקוז נשמע לכאורה הגיוני. חוסכים בחומרים, חוסכים בעבודה, פחות חורים בקיר. יעילות לכאורה במיטבה. אבל רגע לפני שאתם רצים להסכים להצעה המפתה הזו, עצרו הכל. זה כמו להגיד "בואו נחבר את כל הכיורים והשירותים בבית לאותו צינור קטן יחיד". נשמע הגיוני? ממש לא. וכך גם עם מזגנים.
הסכנות הנסתרות שמחכות לכם בפינה (ואולי כבר שם)
יש כל כך הרבה דרכים שבהן חיבור ניקוז משותף יכול להשתבש, שקשה לדעת מאיפה להתחיל. בואו נפרט כמה מהכי גרועות:
- סתימות, סתימות, ושוב סתימות: כל מזגן מייצר מים, אבל גם אוסף אבק, עובש, לכלוך קטן, וכל מיני רפש שמרחף באוויר. כל הזבל הזה נשטף עם המים למגש הניקוז ומשם לצינור. אם יש לכם צינור אחד שמקבל זבל משני מזגנים (או יותר), הסיכוי לסתימה קופץ פלאים. הסתימה הזו לא תמיד קורית מיד, אבל היא יושבת שם, נאגרת לאיטה, ומחכה לרגע הכי פחות מתאים כדי להתפוצץ (תרתי משמע, לפעמים).
- זרם חוזר (Backflow) – הסיוט הרטוב: זו אולי הסכנה הגדולה ביותר. כששני מזגנים מחוברים לאותו צינור, ורק אחד מהם עובד, המים שלו זורמים במורד הצינור. אבל אם המזגן השני פתאום מתחיל לעבוד, או אם יש סתימה קלה איפשהו בצינור המשותף, המים מהמזגן הפעיל יכולים להתחיל לזרום אחורה, לתוך המזגן השני שלא עובד! זה כמו יאק בפה! מים עומדים, מלוכלכים, עם כל הפלורה והפאונה שגדלה בצינור הניקוז, חוזרים ליחידה הפנימית של המזגן שלכם.
- ריחות רעים – כי למי לא בא ריח של ביצה סרוחה בסלון?: מים עומדים הם בית גידול מושלם לחיידקים ועובש. כשזה קורה בתוך צינור ניקוז משותף, במיוחד אם יש זרם חוזר או סתימה חלקית, המים האלה עומדים ומצחינים. הריח הזה, שהוא באמת בלתי נסבל, עלול לעלות חזרה דרך צינור הניקוז והמזגן ולהתפשט בבית. זה לא רק לא נעים, זה גם לא בריא.
- נזקים ליחידה הפנימית: זרם חוזר של מים לתוך היחידה הפנימית עלול לגרום נזק רציני לרכיבים הפנימיים, כמו המנוע של המפוח, הכרטיס האלקטרוני (ואלה חלקים יקרים מאוד), ואפילו לגרום לקורוזיה בסוללת המאייד עצמה. במקום לחסוך כמה מאות שקלים על צינור נוסף, אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים אלפי שקלים על תיקונים או החלפת מזגן. איזו חגיגה!
- נזקי רטיבות למבנה: כשצינור ניקוז משותף נסתם, המים מהמזגן הפעיל עולים על גדותיהם במגש הניקוז ופשוט נוזלים מתוך המזגן. לאן? לקיר, לרצפה, לרהיטים מתחת. נזקי רטיבות בקיר יכולים להיות עסק מורכב ויקר מאוד לתיקון, שלא לדבר על עובש שעלול להתפתח.
3 סיבות (גרועות) שאולי תחשבו עליהן כשמישהו מציע לכם חיבור משותף
אם מתקין מציע לכם לחבר שני מזגנים לאותו ניקוז, זה בדרך כלל נובע מאחת הסיבות הבאות (שלא הופכות את הרעיון לפחות גרוע):
- חיסכון בעלות ובחומרים: פשוט פחות צינור עולה פחות כסף. זה הכל. חיסכון מיידי קטן, סיכון עתידי גדול.
- קלות התקנה: לפעמים פשוט יותר למשוך צינור אחד במקום שניים, במיוחד אם יש קשיים מבניים או צורך בקידוח נוסף. "פתרון קל" למתקין, כאב ראש לכם.
- חוסר מודעות או ידע מקצועי (לצערנו, קורה): מתקינים מסוימים אולי לא מבינים עד הסוף את כל הסיכונים הכרוכים בזה, או שהם רגילים לעשות את זה ככה מתוך שיגרה רעה. זה לא הופך את זה לנכון.
בשורה התחתונה? אל תקנו את זה. נקודה. יש סיבה למה "הלכתית" (מקצועית, כמובן) מחברים כל מזגן לניקוז נפרד.
כלל הזהב: מזגן אחד, צינור ניקוז אחד. ודי.
אם יש דבר אחד שאתם לוקחים מהמאמר הזה (חוץ מהסקרנות לנקות את צינור הניקוז שלכם מחר בבוקר), זה הכלל הזה. הוא חד וברור: לכל יחידת מזגן עילי חייב להיות צינור ניקוז משלה, המוביל את המים בנפרד, בשיפוע תקין, לנקודת סילוק מתאימה. בלי קיצורי דרך, בלי שיתופי פעולה מפוקפקים.
למה להשקיע בצינור נפרד? כי זה פשוט שווה את זה!
היתרונות של ניקוז נפרד לכל מזגן עולים בהרבה על החיסכון הזעום בהתקנה:
- אמינות מקסימלית: כשכל מזגן "אחראי" על הניקוז של עצמו, הסיכוי לסתימה או כשל דרמטי יורד משמעותית. אין אינטראקציות בין מערכות שונות שיכולות להשתבש.
- בריאות והיגיינה: אין סיכון לזרם חוזר של מים עומדים ומזוהמים ליחידה הפנימית. האוויר שיוצא מהמזגן נשאר נקי ורענן יותר.
- מניעת נזקים יקרים: מקטין דרמטית את הסיכון לנזקי רטיבות למבנה או נזק לרכיבים יקרים במזגן עצמו. שקט נפשי שווה הרבה כסף.
- קלות תחזוקה: אם יש בעיה במזגן מסוים, קל יותר לאתר האם היא קשורה לניקוז שלו כשהוא מחובר בנפרד. קל יותר גם לנקות את הצינור הספציפי בעת הצורך.
- שמירה על ערך הנכס: נזקי רטיבות ועובש לא רק עולים ביוקר לתקן, הם גם פוגעים בערך הנכס שלכם. מערכת ניקוז תקינה היא חלק מתחזוקה בסיסית של בית.
יש בכלל מקרים שבהם זה כן אפשרי לחבר יותר ממזגן אחד לאותו צינור?
זו שאלה מצוינת, והתשובה הקצרה היא… כמעט ולא. והתשובה הארוכה היא: רק בתנאים מאוד, מאוד ספציפיים ונדירים, וגם אז זה כרוך בסיכונים מסוימים ומחייב תכנון וביצוע מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר.
מתי הכוכבים אולי יסתדרו לטובתכם (אבל אל תבנו על זה)
האפשרות היחידה שכמעט נחשבת (ואפילו אז, רוב המומחים יעקמו את האף) היא כאשר שני מזגנים קטנים (נניח, 1 כ"ס כל אחד) מותקנים אחד ליד השני ממש, נניח בחדרים צמודים, וצינור הניקוז המשותף קצר מאוד, עם שיפוע מושלם ותוואי ישר לחלוטין, והוא מתוכנן מראש לניקוז של שני מזגנים מבחינת קוטר ויכולת קיבול. גם במקרה הזה, עדיין קיים סיכון מוגבר לסתימות וזרם חוזר לעומת מערכת נפרדת. כל סטייה מהתנאים הללו – מרחק גדול יותר, שיפוע לא מושלם, צינור ארוך או עם עיקולים – הופכת את הסיכון לוודאי כמעט. אז, בואו נגיד ככה: הסיכוי שתפגשו את המקרה הזה בחיים האמיתיים הוא בערך כמו הסיכוי שתזכו בלוטו ותפגשו עב"ם באותו יום. תיאורטית אפשרי, פרקטית? תשכחו מזה.
אוקיי, אז מה עושים כשהצנרת המשותפת שכבר קיימת עושה בעיות?
אם קניתם דירה או שאתם גרים בבית שבו הניקוז כבר מחובר בצורה משותפת, ויש לכם בעיות (ריחות, נזילות, סתימות), אל תתייאשו. הכל ניתן לתיקון (או לפחות לשיפור משמעותי), אם כי הפתרון האידיאלי הוא תמיד הפרדה.
מרגישים ריח של ביצה סרוחה? ברוכים הבאים למועדון הניקוז המשותף!
ריחות רעים הם לרוב הסימן הראשון לבעיית מים עומדים או זרם חוזר. המים בצינור המשותף עומדים ומרקיבים. הפתרון המיידי הוא לנסות לשטוף ולנקות את הצינור. אפשר להשתמש בפתרונות ביתיים עדינים (כמו חומץ מהול במים חמים, לא לערבב חומרים!) או בחומרים ייעודיים לניקוי ניקוז מזגנים (לוודא שהם מתאימים). לפעמים שאיבה עדינה של הצינור יכולה לשחרר סתימה קלה ולפנות את המים העומדים. אבל זכרו: זה פתרון זמני. כל עוד הניקוז משותף, הסיכון לריחות יחזור.
הבריכה הקטנה מתחת למזגן – הסתימה חוגגת!
נזילות מהמזגן, בדרך כלל מהחלק התחתון של היחידה הפנימית, כשהמזגן עובד, הן סימן ברור לסתימה בצינור הניקוז. המים מצטברים במגש הניקוז וגולשים. במערכת ניקוז משותפת, סתימה כזו יכולה להיגרם מלכלוך שהגיע משני המזגנים, או אפילו זרם חוזר שגורם לחסימה. כאן הניקוי הרבה יותר קריטי. לפעמים צריך להשתמש במשאבת ואקום קטנה לשאוב את הסתימה מהפתח החיצוני של הצינור (אם הוא נגיש), או במקרים קשים יותר, להזמין טכנאי עם ציוד ייעודי לניקוי צנרת דקה. ושוב: אם הבעיה חוזרת, הפתרון האמיתי הוא להפריד את הניקוזים.
שאלות בוערות על ניקוז מזגנים – קבלו תשובות שימושיות!
- שאלה: איזה קוטר צינור ניקוז מומלץ למזגן עילי רגיל?
תשובה: הצינור הסטנדרטי והמומלץ למזגן עילי הוא בקוטר 16 מ"מ. שימוש בצינור צר יותר מגדיל משמעותית את הסיכון לסתימות. למזגנים גדולים מאוד או מערכות מיני מרכזי, הקוטר יהיה כמובן גדול יותר. - שאלה: האם אפשר להשתמש בצינור גינה רגיל לניקוז מזגן?
תשובה: לא ולא! צינור גינה לא מתוכנן לזה. הוא בדרך כלל פחות גמיש, עשוי מחומרים שונים, וחשוב מכך – הוא לא מספיק חלק מבפנים. המשטח הפנימי המחוספס יותר של צינור גינה אוסף לכלוך בקלות רבה יותר, מה שמאיץ היווצרות סתימות. השתמשו רק בצינור ניקוז ייעודי למזגנים (בדרך כלל צינור PVC גמיש, חלק מבפנים). - שאלה: מהו השיפוע המינימלי שצינור ניקוז חייב לקבל?
תשובה: כדי להבטיח שהמים יזרמו בכוח הכבידה ללא הצטברות, הצינור חייב לקבל שיפוע קבוע כלפי מטה לכל אורכו, מנקודת היציאה מהמזגן ועד נקודת הסילוק. המינימום המוחלט הוא סנטימטר אחד של שיפוע לכל מטר אורך. ככל שהשיפוע גדול יותר, כך טוב יותר (ונמוך יותר הסיכון לסתימה). - שאלה: האם חייבים לחבר את צינור הניקוז למערכת הביוב הביתית?
תשובה: לא חייבים, ולפעמים עדיף שלא. אפשר לנקז לחצר, למרפסת (בתנאי שיש שם ניקוז רצפה תקין), או לכל נקודה חיצונית שבה המים לא יגרמו לנזק או מפגע. חיבור לביוב דורש "סיפון" (S-trap) בצינור הניקוז כדי למנוע מריחות ביוב לעלות חזרה למזגן. סיפון כזה גם עלול לגרום לסתימות בעצמו אם לא מתוחזק. אם אפשר לנקז החוצה – זה לרוב הפתרון הפשוט והאמין יותר. - שאלה: מה הדרך הכי טובה לנקות צינור ניקוז סתום?
תשובה: הדרך הטובה ביותר, ללא שימוש בחומרים מסוכנים, היא שימוש בלחץ או שאיבה. אפשר לנסות לשאוב בעדינות מהקצה החיצוני של הצינור (למשל, עם שואב אבק תעשייתי על מצב שאיבה רטוב, או משאבת ואקום קטנה), או לנסות להפעיל לחץ אוויר נמוך מהפתח ביחידה הפנימית (בזהירות רבה!). שטיפה עם מים חמים וחומץ יכולה לעזור לסתימות קלות שנגרמות מעובש. במקרים קשים, קראו לטכנאי. - שאלה: כל כמה זמן כדאי לנקות את צינור הניקוז כפעולת מנע?
תשובה: מומלץ לעשות שטיפה או ניקוי קל של צינור הניקוז (למשל, עם חומץ מהול במים) אחת לשנה או שנתיים, במיוחד לפני עונת השיא של השימוש במזגן. זה עוזר למנוע הצטברות לכלוך ועובש. - שאלה: האם ניתן לזהות בעיה בצינור ניקוז משותף לפני שהיא גורמת לנזילה או ריח?
תשובה: קשה מאוד. הסימנים הראשונים הם לרוב כבר הריח או הנזילה. לכן, מניעה באמצעות התקנה נפרדת לכל מזגן היא המפתח. אם יש לכם מערכת משותפת, שימו לב טוב לכל סימן מחשיד – ריח קל, קולות מוזרים מהיחידה הפנימית, או כל דבר שנראה לכם לא תקין.
טיפים מהשטח: איך לשמור על צינורות הניקוז שלכם שמחים וזורמים?
עכשיו שאתם מבינים כמה חשוב שהניקוז יהיה תקין (ובנפרד!), בואו נדבר על איך לוודא שהוא יישאר כזה לאורך זמן. קצת תחזוקה קטנה יכולה לחסוך לכם הרבה מאוד כאב ראש (ובוצה מסריחה).
אל תחכו למבול: פעולות מנע פשוטות
- ודאו שיפוע תקין בהתקנה הראשונית: זה קריטי! עמדו על זה שהמתקין יקפיד על שיפוע נאות לכל אורך הצינור. בדקו ויזואלית אם נראה לכם שהצינור "עולה" או נשאר ישר מדי בקטעים מסוימים.
- בחירת תוואי נכון: צנרת ניקוז צריכה להיות כמה שיותר ישרה, עם כמה שפחות עיקולים וזוויות חדות. כל עיקול הוא נקודה פוטנציאלית להצטברות לכלוך.
- הגן על הפתח החיצוני: ודאו שהקצה החיצוני של צינור הניקוז לא חסום על ידי לכלוך, צמחייה, או קן חרקים. לפעמים רשת קטנה או כיסוי פשוט יכולים למנוע כניסת גופים זרים גדולים.
- ניקוי תקופתי: כפי שהזכרנו ב-Q&A, שטיפה קלה עם מים חמים וחומץ פעם בשנה היא השקעה קטנה שמניבה תוצאות טובות.
- השתמשו במסננים ליחידה הפנימית: פילטרים נקיים במזגן אוספים חלק גדול מהאבק והלכלוך לפני שהם מגיעים לסוללה ולמגש הניקוז. נקו את הפילטרים באופן קבוע!
המדריך המהיר לבדיקה עצמית של הניקוז
אתם לא צריכים להיות טכנאים כדי לבדוק כמה דברים בסיסיים:
- בדקו את הפתח החיצוני: האם המים מטפטפים משם כשהמזגן עובד? האם הפתח נראה נקי? האם יש שם משהו שחוסם אותו?
- עקבו אחרי מסלול הצינור (במידת האפשר): האם אתם רואים נקודות בהן הצינור נראה שוקע או עולה במקום לרדת בהתמדה? האם יש בו עיקולים חדים מדי?
- הקשיבו: לפעמים סתימה חלקית או זרם חוזר יכולים ליצור קולות גרגור מוזרים ביחידה הפנימית.
- ריח: אם יש ריח רע, משהו לא בסדר. מייד לטפל!
- נזילות: הסימן הכי ברור. אל תתעלמו ממנו. נזילה קטנה הופכת מהר מאוד לנזילה גדולה ויקרה.
אז הנה זה, חברים. צללנו עמוק לתוך העולם המופלא (והרטוב) של ניקוז המזגנים. ראינו למה צינור ניקוז נפרד לכל מזגן זה לא רק המלצה, אלא הכרח. למדנו על הסכנות האורבות בחיבור משותף וקיצורי דרך "יצירתיים". הבנו שלמרות הפיתוי לחסוך, ההשקעה בניקוז נפרד היא השקעה בראש שקט, בבריאות הבית שלכם, ובהגנה על המזגנים היקרים שלכם מנזקים מיותרים. זכרו את כלל הזהב: מזגן אחד, צינור אחד. תמיד תמיד העדיפו את הפתרון הנכון והמקצועי על פני הקל והזול. הגוף (של המזגן) שלכם (והקירות של הבית) יודו לכם על זה. עכשיו אתם חמושים בידע הדרוש כדי לקבל את ההחלטות הנכונות ולדרוש התקנה או תיקון ברמה הגבוהה ביותר. קדימה, לכו ליהנות מאוויר נקי ויבש, ובלי בריכות קטנות בסלון!