דוד חשמל 120 ליטר בחדר אמבטיה – סכנות שחייבים להכיר!

קסם החום המיידי: איך להתקין דוד 120 ליטר בחדר האמבטיה בלי כאבי ראש מיותרים?

איזה כיף זה להתחיל את הבוקר… רגע, אתם מהזן שקם מוקדם מדי? או אולי דווקא מהזן שגורר את עצמו מהמיטה ברגע האחרון? זה לא משנה. מה שכן משנה, זה הרגע הזה שבו אתם נכנסים למקלחת… ופתאום מכה בכם הגל החם והמושלם. אהההה… תענוג!

עכשיו תחשבו רגע על התרחיש ההפוך. אתם עומדים מתחת לראש הטוש, מחכים, ומחכים… והמים פשוט לא מתחממים. או גרוע מזה, הם *מתחילים* להתחמם… ואז נגמרים בדיוק כשהסבון על הראש. מתסכל? בטח שכן! במיוחד כשיש משפחה שלמה שרוצה להתקלח.

כאן נכנס לתמונה הגיבור שלנו: דוד חשמל בנפח 120 ליטר. הוא מספק כמות מים חמה שמספיקה כמעט לכל תרחיש משפחתי נורמלי. אבל… התקנה שלו בחדר האמבטיה? זה כבר סיפור אחר. יש שם מים. יש שם חשמל. ויש שם… טוב, אתם יודעים. שילוב שדורש קצת יותר מסתם "לחבר את החוטים".

אז רגע לפני שאתם רצים לחנות וקונים את הדוד החדש והמבריק שלכם, או חושבים שהתקנה זה עניין של חצי שעה, עצרו! המאמר הזה כאן בשבילכם. הוא לא רק יסביר לכם *איך* עושים את זה נכון, אלא גם *למה* זה כל כך חשוב לעשות את זה *בדיוק* ככה. מה היתרונות של התקנה בחדר האמבטיה? מה הסכנות? ואיך לוודא שהכל בטיחותי ותקני?

הבטחה קטנה: אחרי שתקראו את זה, תרגישו הרבה יותר מוכנים ומבינים. אולי אפילו תרגישו שממש בא לכם להתחיל את הפרויקט. אבל היי, בטיחות קודמת לכל, נכון? בואו נצלול פנימה.

120 ליטר: לא גדול מדי, לא קטן מדי? ומה הקשר בכלל לחדר האמבטיה?

אוקיי, אז בחרנו בנפח 120 ליטר. למה? ברוב הבתים, זה נפח אידיאלי למשפחה ממוצעת (נאמר, 3-4 נפשות) שרוצה להתקלח בכיף בלי לשחק "כיסאות מוזיקליים" עם המים החמים.

זה מספיק למספר מקלחות רצופות. בדרך כלל.

ואם יש לכם אמבטיה ולא רק מקלחת? 120 ליטר יכולים למלא אמבטיה קטנה-בינונית.

עכשיו, למה דווקא להתקין את הדוד הזה בתוך חדר האמבטיה עצמו? יש לזה כמה יתרונות ברורים:

• מים חמים מגיעים מהר: כשהדוד צמוד לנקודות הצריכה (ברזים, טוש), המים החמים לא צריכים לנסוע מרחק גדול בצנרת. פחות מים קרים מתבזבזים עד שהחום מגיע. חיסכון במים!
• פחות איבוד חום: כשהצנרת קצרה, גם איבוד החום בדרך קטן משמעותית. זה אומר שהמים נשארים חמים יותר לאורך זמן בתוך הצנרת הקצרה. חיסכון בחשמל!
• נוחות גישה? לפעמים קל יותר להגיע לדוד לתחזוקה או בדיקה כשהוא נגיש בתוך הבית, לעומת דוד שנמצא על הגג או במסתור כביסה חיצוני.

אבל… כמו בחיים, יש גם צד שני למטבע. חדר אמבטיה זה מקום לח, רטוב, ולפעמים צפוף. השילוב הזה דורש הקפדה פסיכית על כללי הבטיחות, במיוחד אלו שקשורים לחשמל.

השלב הסודי שרוב האנשים מדלגים עליו: מה חייבים לבדוק לפני שמתחילים לפרק?

אז החלטתם על 120 ליטר בחדר האמבטיה. יופי! רגע, אתם באמת חושבים שאתם יכולים פשוט לקנות דוד ולחבר אותו לקיר? הצחקתם אותנו (בעצם, לא, זה לא מצחיק, זה עלול להיות מסוכן).

יש כמה בדיקות חובה לעשות לפני שמזיזים בורג אחד. תחשבו על זה כמו על בדיקת רכב לפני נסיעה ארוכה. אתם לא רוצים להיתקע בצד הדרך, נכון?

עניין של זרם: האם התשתית החשמלית מוכנה לפייטר כזה?

דוד חשמל, במיוחד כזה גדול, הוא זללן חשמל רציני. הוא מושך זרם גבוה מאוד כשהוא מחמם.

ודאו שיש לכם קוו חשמל ייעודי רק לדוד. לא משותף עם המזגן או עם המיקרוגל. קוו נפרד משלו.

המאמ"ת (מפסק אוטומטי מגנטי תרמי) בלוח החשמל צריך להיות בגודל המתאים לדוד (לרוב 16 אמפר, אבל בדקו על הדוד עצמו).

ודבר הכי חשוב בחללים רטובים: מפסק הפחת (RCD). זהו מציל חיים! הוא חייב להיות תקין וחובה שהדוד יהיה מחובר דרכו. בדיקה תקופתית של הפחת היא לא המלצה, היא חובה.

הארקה? ברור שהארקה תקינה וחזקה. בלי התפשרות. חשמל ומים זה שילוב קטלני אם אין הארקה טובה.

ברזים, צינורות ולחץ: איפה המים פוגשים את הדוד?

לפני הכל, תדעו איפה ברז המים הראשי שמכניס מים לבית או לפחות את הברז שמזין את האמבטיה, כדי שתוכלו לסגור אותו כשצריך.

בדקו את מצב הצנרת הקיימת. היא נראית עתיקה? אולי כדאי לשקול שדרוג.

ודבר קריטי: שסתום הביטחון (פורק לחץ). הוא חלק בלתי נפרד מהתקנת דוד. הוא מגן על הדוד והצנרת מפני לחץ יתר שעלול להיגרם מהתחממות הממים.

השסתום הזה יטפטף מדי פעם (זה תקין!). לכן, חייבת להיות נקודת ניקוז קרובה אליו כדי שהטפטוף ילך לביוב ולא יציף לכם את חדר האמבטיה או יגרום לנזקי רטיבות. לא להזניח את זה!

הקירות יחזיקו? עניין של משקל ופיזיקה (משעמם? חשוב!)

דוד 120 ליטר מלא במים… זה משקל רציני מאוד! תחשבו על זה: 120 ליטר מים שוקלים כ-120 קילוגרם. תוסיפו לזה את משקל הדוד עצמו (בערך 30 ק"ג ומעלה).

אנחנו מדברים על מינימום 150 ק"ג שתלויים על הקיר (או התקרה).

האם הקיר עשוי מבלוק בטון חזק? גבס? בלוק איטונג? סוג הקיר קובע איזה עוגנים (ג'מבואים, דיבלים מיוחדים) אתם צריכים.

התקנה על קיר גבס או קיר חלש דורשת חיזוק מאסיבי או התקנה על רגליים (אם הדוד מתאים לכך וזה אסתטי לכם בחדר אמבטיה…).

אל תחסכו בזה. דוד שנופל מהקיר? זה לא נעים בכלל. לא לרכוש, לא לאדם, לא לכיס.

---

עצירה חשובה: רגע לפני שמתלכלכים… מי אמור לעשות את העבודה הזאת בכלל?

בואו נשים את הדברים על השולחן. התקנת דוד חשמל, במיוחד בחדר אמבטיה, היא עבודה מסוכנת. היא מערבת חשמל (הספקים גבוהים!), מים (לחץ!), ומשקל (כבד!).

בישראל, אסור על פי חוק לאדם שאינו חשמלאי מוסמך לבצע עבודות חשמל בדירה. וחיבור דוד חשמל נחשב עבודת חשמל.

גם ענייני האינסטלציה והבטיחות (כמו חיבור שסתום ביטחון לניקוז) דורשים ידע וניסיון כדי לוודא שהכל נעשה לפי התקן.

המדריך הזה נועד לתת לכם את הידע. להבין את התהליך, את הדרישות, את הסכנות, ולדעת מה לשאול ומה לדרוש ממי שאתם מזמינים.

האם אתם חייבים לעשות את ההתקנה בעצמכם? לרוב התשובה היא לא, וגם לא כדאי וגם לא חוקי בחלקים ניכרים!

המסקנה? במקרים רבים, ההתקנה דורשת הזמנת חשמלאי מוסמך ו/או אינסטלטור מנוסה. הם יבדקו את התשתית, יבצעו את החיבורים בבטיחות ויוודאו שהכל עומד בתקנים. השקט הנפשי שלכם והבטיחות של המשפחה שלכם שווים את זה.

---

אוקיי, הבנו שצריך מקצוענים. אבל איך *הם* עושים את זה נכון?

אחרי שווידאנו שהתשתית מוכנה (או שהזמנו איש מקצוע לוודא את זה), אפשר לעבור לחלק המעניין באמת. תהליך ההתקנה עצמו.

מנתקים את העולם החיצון (חשמל ומים, ברור)

חובה, חובה, חובה! לפני שנוגעים במשהו, מנתקים את הזרם הראשי לדוד בלוח החשמל (מוודאים שזה המפסק הנכון!). ואז סוגרים את ברז המים הראשי שמזין את הדירה או לפחות את הברז שמזין את הדוד.

מרוקנים שאריות מים מהצנרת. לא רוצים מקלחת קרה ולא מתוכננת באמצע העבודה.

מסמנים, קודחים, תולים (את הדוד, לא את עצמכם!)

משתמשים במתקן התלייה (התושבת) שמגיע עם הדוד. מניחים אותו על הקיר במיקום המיועד, מיישרים עם פלס (שלא ייראה עקום ומוזר) ומסמנים את נקודות הקידוח.

קודחים עם מקדחה מתאימה לסוג הקיר וקוטר העוגנים שבחרתם (זוכרים? בדיקת הקיר?).

מכניסים את העוגנים ומחברים את התושבת בצורה הכי חזקה ואמינה שאפשר. זה מה שיחזיק את ה-150 ק"ג. אל תתקמצנו על עוגנים איכותיים.

השלב של "איך לעזאזל מרימים את הדבר הזה?"

דוד 120 ליטר הוא כבד ומסורבל כשהוא ריק, ועוד יותר כשהוא מתחיל להתמלא. לרוב צריך שני אנשים לפחות כדי להרים אותו בזהירות ולשבת אותו על התושבת כמו שצריך.

מוודאים שהוא יושב בצורה יציבה ובטוחה. אין מקום לחאפריות כאן.

החיבורים הרטובים: כניסות, יציאות וטפטופים מבוקרים

מחברים את צנרת המים הקרים לכניסה (מסומנת בדרך כלל בכחול או "C" או "Cold").

מחברים את צנרת המים החמים ליציאה (מסומנת באדום או "H" או "Hot").

חובה להתקין שסתום אל-חזור (ברז ניל) על כניסת הממים הקרים לדוד. הוא מונע מהממים החמים לחזור אחורה לצנרת הממים הקרים.

ועכשיו, השסתום הכי חשוב לבטיחות: שסתום הביטחון (פורק לחץ). מתקינים אותו על יציאת הממים החמים (זו דרישת התקן בישראל ברוב המקרים, למרות שיש וריאציות, עקרונית הוא מגן על המיכל, ובדרך כלל מותקן על יציאת הממים החמים או כניסת הממים הקרים, תלוי בהוראות היצרן והתקן הספציפי, אבל הכי חשוב לחבר אותו לנקז!) ודואגים שהטפטוף שלו מגיע ישירות לנקודת הניקוז שהכנתם מראש. לא משאירים צינור תלוי באוויר שיטפטף על הרצפה!

החיבורים החשמליים: זהירות, מתח גבוה!

זהו החלק שדורש חשמלאי מוסמך.

פותחים בזהירות את מכסה החשמל בדוד. בדרך כלל תמצאו שם הדקים לחיבור פאזה (L), אפס (N) והארקה (P.E).

מוודאים שהזרם עדיין מנותק בלוח!

מחברים את החוטים בצורה נכונה, מהודקת ובטוחה. חשוב להשתמש במחברים מתאימים ולוודא שאין חוטים חשופים.

חיבור ההארקה הוא קריטי ומוכרח להיות יציב.

סוגרים את המכסה ומוודאים שהוא אטום ללחות (בחדר אמבטיה זה חשוב במיוחד!).

ממלאים, מנקזים אוויר, ובודקים נזילות ראשונות

לפני שמדליקים את החשמל, פותחים את ברז המים הראשי ונותנים לדוד להתמלא לאט לאט.

כדי לנקז את האוויר, פותחים ברז מים חמים באחד הברזים בחדר האמבטיה (כיור, טוש). יצא קודם אוויר, ואז זרם מים קבוע וחלק. זה אומר שהדוד מלא.

סוגרים את הברז ובודקים את כל החיבורים שעשיתם (מים וחשמל) לנזילות או סימנים אחרים חריגים. בשלב הזה עדיין לא הפעלתם את החשמל, אז אפשר לבדוק נזילות מים בחיבורי המים בבטחה.

מפעילים ובודקים: יש חום? אין שורט?

אחרי שווידאתם שאין נזילות מים ושכל חיבורי החשמל מאובטחים וסגורים בתוך המכסה האטום, אפשר להפעיל את הזרם בלוח החשמל.

מוודאים שהדוד נדלק (יש לו בדרך כלל נורית חיווי).

נותנים לו זמן להתחמם (לדוד 120 ליטר זה יכול לקחת שעה-שעתיים לפחות).

בודקים שוב את שסתום הביטחון – הוא אמור לטפטף קצת תוך כדי חימום (זה תקין! בגלל זה היה חשוב לחבר אותו לניקוז!).

אחרי שהמים חמים, פותחים את הברז החם שוב. המים אמורים להיות חמים עכשיו.

בודקים שוב לנזילות (מים ואפילו ריחות מוזרים מהחשמל – אם יש, מנתקים מיד וקוראים לחשמלאי!).

בטיחות מעל הכל: למה דוד בחדר אמבטיה דורש אקסטרה זהירות?

התקנתם את הדוד? מצוין! אבל העבודה שלכם (או של המקצוען שהזמנתם) לא מסתיימת כשמים חמים זורמים. בטיחות דוד חשמל, במיוחד בחדר אמבטיה, היא עניין מתמשך.

כבר אמרנו שמים וחשמל לא הולכים טוב ביחד בלי אמצעי בטיחות מתאימים. ובחדר אמבטיה, הלחות והרסס הם חלק מהעניין.

מפסק הפחת (RCD): אי אפשר להדגיש את זה מספיק. הוא חייב להיות מותקן, תקין, ועם רגישות מתאימה (לרוב 30 מיליאמפר בבית). בדקו אותו מדי פעם (יש עליו כפתור TEST!). זה עניין של חיים ומוות, תרתי משמע.

הארקה תקינה: שוב, קריטי. כל גוף מתכתי בחדר האמבטיה (כולל הדוד!) חייב להיות מחובר להארקה הראשית של הבית.

מיקום הדוד וחיבורי החשמל: ודאו שהדוד והחיבורים החשמליים שלו (כולל התרמוסטט) ממוקמים מחוץ לאזורי הרטבה ישירה (כלומר, לא מול ראש הטוש או במקום שסביר שיקבל זרם מים ישיר).

שסתום הביטחון (פורק לחץ): ודאו שהוא מחובר לנקז, ושהנקז פתוח ולא סתום. טפטוף קל ממנו זה סימן שהוא עושה את עבודתו. נזילה חזקה או חוסר טפטוף בכלל עלולים להעיד על בעיה.

תחזוקה שוטפת: כדאי לבדוק מדי פעם שהחיבורים (מים וחשמל) נראים תקינים, שאין סימני קורוזיה או רטיבות במקומות אסורים. שקול להזמין חשמלאי/אינסטלטור לבדיקה תקופתית.

יש לכם עוד שאלות בוערות? בטח שיש! הנה כמה מהנפוצות ביותר:

ריכזנו לכם כמה מהשאלות שקופצות בדרך כלל כשמדברים על דודים בחדר אמבטיה:

• שאלה: "אני יכול להתקין את הדוד לגמרי לבד כדי לחסוך?"
  תשובה: בגדול? לא מומלץ, ובחלקים החשמליים – אסור על פי חוק אלא אם אתה חשמלאי מוסמך. זה מסוכן מדי. עדיף לשלם למקצוען ולישון בשקט בלילה (ובטח להתקלח בשקט!).
• שאלה: "איך אפשר לחסוך בחשמל עם דוד כזה גדול?"
  תשובה: כוונן את התרמוסטט לטמפרטורה שלא גבוהה מדי (60-65 מעלות זה מספיק בדרך כלל). וודא שהדוד מבודד טוב. אם יש לך אפשרות, השתמש בטיימר כדי שהוא יחמם רק כשאתם צריכים מים חמים.
• שאלה: "שסתום הביטחון מטפטף כל הזמן, זה תקין?"
  תשובה: טפטוף קל בזמן שהדוד מחמם הוא תקין ולגיטימי! המים מתרחבים כשהם מתחממים, והשסתום משחרר את הלחץ העודף. זה מונע מהדוד להתפוצץ (כן, זה קורה!). כל עוד זה טפטוף ולא זרם חזק, והוא מנוקז כמו שצריך, זה בסדר. אם זה זרם חזק או נזילה קבועה גם כשהדוד לא מחמם, אולי יש בעיה בלחץ המים או בשסתום עצמו.
• שאלה: "כמה זמן לוקח ל-120 ליטר להתחמם מאפס?"
  תשובה: זה תלוי בהספק גוף החימום וטמפרטורת המים בכניסה, אבל הערכה גסה היא שעה עד שעתיים להתחממות מלאה.
• שאלה: "איך אני בודק שהפחת עובד כמו שצריך?"
  תשובה: על הפחת בלוח החשמל יש כפתור קטן (לרוב צבעוני, לפעמים מסומן T או TEST). לחץ עליו. הפחת אמור לקפוץ מיד ולהפסיק את הזרם לכל הבית (או לחלק שמחובר אליו). אם הוא לא קופץ, הוא לא תקין וחייבים להחליף אותו מיד על ידי חשמלאי מוסמך.
• שאלה: "המים לא חמים מספיק, מה הסיבה?"
  תשובה: יכולות להיות כמה סיבות: אולי התרמוסטט מכוון נמוך מדי, אולי הצטברה אבנית על גוף החימום (שמפחיתה את יעילותו), אולי גוף החימום עצמו התקלקל, או שאולי הדוד קטן מדי לצריכה שלכם והוא פשוט לא מספיק להדביק את הקצב.
• שאלה: "כמה שנים דוד כזה אמור להחזיק?"
  תשובה: דוד חשמל איכותי יכול להחזיק בדרך כלל בין 7 ל-10 שנים, ולפעמים אף יותר. זה תלוי מאוד באיכות המים (כמות אבנית), באיכות הדוד עצמו, ובתחזוקה (החלפת אנודה נגד קורוזיה, ניקוי אבנית – אם כי אלו דברים שפחות עושים בדודים קטנים בדירות).

אז הנה זה. מסע קצר (או ארוך, תלוי כמה מהר קראתם) לעולם המרתק (טוב נו, אולי לא מרתק במיוחד, אבל חשוב!) של התקנת דוד 120 ליטר בחדר האמבטיה.

ראינו שזה לא רק לחבר שתי צינורות ושני חוטים. זה דורש תכנון, בדיקה מעמיקה של התשתית (חשמל, מים, קיר), הבנה של הסיכונים, והקפדה על כללי בטיחות בלי פשרות.

זכרו: המדריך הזה נותן לכם את הכלים להבין. הוא נותן לכם את הידע לדעת מה לבדוק, על מה להקפיד, ומה לדרוש ממי שמבצע את העבודה.

ההשקעה בידע הזה, ואם צריך – במקצוען הנכון, היא ההשקעה הכי טובה שיכולה להיות לכם. היא מבטיחה לכם לא רק מים חמים בשפע ובלי הפתעות, אלא בעיקר בטיחות ושקט נפשי.

אז בפעם הבאה שאתם נכנסים להתקלח ונהנים מהמים החמים… תזכרו כמה דברים קטנים (וגדולים!) עובדים יחד כדי שזה יקרה. ותהנו מהחום!